אחד האתרים בהם אנו עובדים הוא מושב הדר עם
גם בישוב הזה ישנה חשיבות רבה לנושא תרבות בר הקיימא ואני טורח גם כאן ובשיתוף מלא עם הועד המקומי להכניס נושא זה כחלק עיקרי ובלתי נפרד מעיצוב הנוף ושגרת העבודה באתר.
גם כאן עלי שלכת ורסק עץ אינם נחשבים ל"פסולת", שימוש בקומפוסט טבעי לשתילה חדשה וכחלק עיקרי מהדשנים התקופתיים אותם הצמחייה מקבלת, שזרוע ערוגות בשטחים הפתוחים עם בוא הסתיו בזרעי חורף ואביב (בעיקר כובע נזיר ותורמוס, אשר נותנים כיסוי והמשך מופע כמעט עד סוף האביב) והנחת שטחים פתוחים נוספים לפרוח ולהוריק ולתת את המופע עד סוף עונת הגשמים וקצת לאחר מכן.
אחת לשנה, לקראת סוף החורף בשבט ובמסגרת חגיגות חג ט"ו בשבט, ישנה מגמה לתפוס שטח ציבורי או פינה שעדיין לא "תורבתו", ובעבודה משותפת עם התושבים, מתוכננת גינה קטנה, מותקנת מערכת השקיה, נשתלים עצים וצמחיה, ועוד פינה יפה "נולדת"..
אופן העבודה ורתימת התושבים לעבודות המבוצעות, כולל האוכלוסייה הצעירה המתגוררת בישוב, יוצרים גם ערך מוסף של זיקה וקשר בלתי אמצעי לפינות השונות הקמות עם הזמן בישוב ולסביבה בה הם חיים ומבלים.
בישוב רוב פסולת הגזם עוברת לריסוק וחוזרת כרסק גזם המשולב ומפוזר בחזרה בערוגות ובשטחים הפתוחים כחומר חיפויי, המספק מענה דקורטיבי ואורגני גם יחד.
בישוב קיימות פינות שנשתלו בעבר בשיתוף עם התושבים, דוגמת יער מאכל, שטח בן 6 דונם עם עשרות עצי פרי מגוונים שנשתל בשטח הציבורי.
בגן נשתלו עצי הדר, תות, עינב וכיו"ב ואופן הגיזום הנמוך מכוון ומאפשר גם לילדים צעירים להגיע לקטוף לאכול וליהנות מהחוויה..
הפינה מטופלת כחלק בלתי נפרד מהעבודות המבוצעות בישוב.
במקום מפוזרים שולחנות קק"ל, הציבור הנוער והילדים מגיעים למקום,מבלים בו ומנצלים את שהותם בשעות הפנאי, קוטפים ונהנים מהפירות בעונות השנה השונות.. 
תודה על הזכות, העונג כולו שלי
